<h1>שאילתות פרשת מטות שאילתא קל"ז</h1>
<h2>דף ל:</h2>
ברם צריך למימר הני קערות דקוניא דאישתמשו בהו רותחין אית להו פליטה אי לא משום דמעיקרא כלי חרס נינהו ושעינהו בקוניא מי מגין שייע דקוניא עליהון ולא בלע חרש משום דקוניא מתכת הוא וסגי ליה בפליטה או דילמא לא מגין ובלע חרש ולית להו תקנתא ת"ש [פסחים ל': ע"ז ל"ג:] דבעו מיניה ממרימר לענין חמץ בפסח הני מאני דקוניא מאי מי אית להו פליטה ושרי לאישתמושי בהו בדיבחא אי לא דאית בהו קרטופני לא קא מיבעיא לן דהא בלעי מקום קרטופני כי תיבעי לן היכי דשיעי ירוקא נמי לא קא מיבעי לן דמצרפי ובלעי אלא כי קא מיבעיא לן בחיוורי ואוכמי מאי אמר להו חזינן דכי רמי בהו חמימי מידייתי גבייהו ש"מ דבלעי והילכך ככלי חרס דמיין והנ"מ לענין חמץ בפסח ולענין בשולי כותים דתשמישהון ברותחין אבל לענין יין נסך דתשמישהון בצונן ירוקא אסיר משום דמצרף חיוורי ואוכמי אי אית בהו קרטופני אסירי ואי לית בהו קרטופני בשיכשוך בעלמא סגיא להון אלמא ככלי מתכות דמו דקיימא לן הלכתא כרב זביד בקוניא [כתובות ק"ז: ע"ז ל"ג:] דאמר רב זביד הני מאני דקוניא חיוורי ואוכמי שרו ירוקי אסירי ואי אית בהו קרטופני כולהו אסירי. אי נמי אמור רבנן כלי חרס אין לו פליטה הני דרתחי בנורא מי מיקל ההוא דבלע אי לא היכי דמי כגון תנורא דטחו ביה טיחיא דבשרא דדבר טמא מהו למישגריה ואישתמושי ביה ישראל אי נמי קדירות דאישתמשו בהו כותים ואהדרינן לכבשן בהדי כלים חדשים דליכא למימר לא שלט בהו נורא שפיר מי מקלי ההוא דבלע אי לא ת"ש [פסחים ל'. זבחים צ"ה:] דההוא תנור' דטחו ביה טחייא אסר' רבה בר אהילאי למיכלה לריפתא בכותחא לעולם אלמא אע"ג דשגריה לא מיקלי מאי דבלע מיתיבי אין לשין את העיסה בחלב ואם לש כל הפת כולה אסורה כיוצא בו אין שטין את התנור באליה ואם שט הפת כולה אסורה עד שיוסק התנור כי הוסק התנור מיהת שפיר דמי אלמא מיקלי ההוא דבלע תיובתא א"ל רבינא לרב אשי מאחר דאיתותב רבה בר אהילאי אלמה אמר רב קדירות בפסח ישברו א"ל רב מוקים לה לההיא בתנור של מתכות ואיבעית אימא בתנור של חרס דהא תנור סתמא קא תני זה הסיקו מבחוץ וזה הסיקו מבפנים הני נמי ליעביד להו הסק מבפנים חייס עליה דילמא פקעי ולא מסיק להו שפיר הילכך האי כוביא הסיקו בחוץ הוא ואסור אלא גבי חטאת מ"ט אמר רחמנא וכלי חרש אשר תבושל בו ישבר ליהדרינהו לכבשן בהדי כלים חדשים א"ר זירא לפי שאין עושין כבשונות בירושלים וכל שכן בעזרה א"ל אביי וכי עושין אשפתות בעזרה אלא גבי חטאת כיון דלא אפשר עבדינן כבשן נמי לעביד אישתמיטתיה הא דתני רב שמעיה בקלנבו שברי כלי חרס נבלעין במקומם ואלא הא דאמר רב נחמן אמר רבה בר אבוה תנור של מקדש של מתכת היה וניעביד של חרס אי משום נותר היסקו מבפנים הוא כיון דאיכא שתי הלחם ולחם הפנים דאפייתן בתנור וקדושתן בתנור הו"ל כלי שרת וכלי שרת דחרס לא עבדינן ואפילו ר' יוסי בר' יהודה לא מכשר אלא בשל עץ אבל דחרס לא אלמא הלכה כרב.
